לא פעם אנחנו יכולים לראות, בטלוויזיה אך גם בעיניים שלנו, מבנים אשר מהווים סכנת מוות מיידית, לא דווקא באופן בו הם בנויים, בכמות האנשים שהם מכילים או בחומרים שיש בהם, אלא דווקא מהיבט אחר. הם מהווים סכנת מוות מאחר ואין בהם שום אלמנט שיכול להתריע או למנוע שריפה במידה וזו פורצת.
מדובר בעיקר על מבנים ישנים שלא נבנו על פי התקנות והתקנים בתחום, מדובר על מבנים שאין בהם את מה שנדרש בשביל להתריע על שריפות או לאפשר פינוי מסודר של אנשים בעת שריפה, אין בהם את המערכות לגילוי שריפות או למניעתן. במקרים כאלה, כל מי שעובד או מתגורר במקום, מסכן את עצמו. 
זו הסיבה שכיום כל מבנה אשר נבנה חייב לקבל אישור לכיבוי אש, כלומר הוא חייב לקבל את כל האישורים הנדרשים בשביל שיהיה ניתן להשתמש בו. מבנים שאינם מקבלים את האישורים לשם כך ממכבי אש, אינם יכולים להיות מאוכלסים באנשים, ואינם יכולים להיות פעילים.
על מנת לקבל אישור לכיבוי אש, יש לעבוד עם חברה שמכירה את התחום, חברה שיכולה לייעץ ולעזור, וכן מוכרת את המוצרים הנדרשים לצורך התראה ומניעה. אותה חברה שולחת יועצים מטעמה שבוחנים את המבנה, בוחנים כיצד הוא בנוי, מה השטח שלו, כמה אנשים הוא אמור לאכלס. כמו כן, החברה בודקת לשם מה הוא אמור לשמש ואילו חומרים אמורים להיות נוכחים בו.
לאחר מכן, החברה מייעצת, היכן נכון להתקין את האמצעים השונים, באיזו כמות, באילו מרווחים, ועוד. אחרי שהיא מבצעת את כל ההתקנות, בהתאם לתקנות השונות שיש בחוק, אז אפשר להזמין בודק שיבחן האם ניתן להפעיל את המבנה או לא.
מן הסתם, תהליך הייעוץ צריך להתחיל עוד לפני שהבנייה מגיעה לסיומה, אף על פי שחלק גדול מההתקנה תבוצע רק אחרי שהתהליך הבנייה יגיע לסיומו. הסיבה היא, על מנת שיהיה ניתן להתאים את המערכות למבנה באופן אידיאלי. כמו כן, יש לבדוק את כל המערכות לפני שמזמינים בודק אשר יאשר את המבנה באופן סופי, ויהיה ניתן להפעיל אותו.