תמ"א 38, או בשמה המלא "תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה", הינה תכנית אשר כוללת תקנות רבות שכל המטרה שלהם היא לטפל במבנים אשר עומדים בסיכון גבוה לפגיעה במקרים של רעידות אדמה. בישראל, אשר על פי מחקרים מדעיים רבים הינה בעלת פוטנציאל לפגיעה של רעידות אדמה קשות ולכן חיזוק המבנים הינו הכרחי, ויכול להציל חיים במצבי חירום. תכנית זו, אשר הוקמה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בשנת 2005, עדיין לא מבוצעת במספיק מקומות בישראל, וגם במקומות בהם היא מבוצעת, מדובר בתהליך ארוך מאוד, ולכן עדיין קיימים בארץ המון מבני מגורים ישנים אשר חשופים לפגיעות קשות מאוד במקרה של רעידת אדמה חלילה.
אילו מבנים עומדים בזכאות לתמ"א 38?
על פי התקן של התכנית, מבנים אשר נבנו החל משנת 1980, ונבנו על פי התקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה, ת"י 413 אשר נכנס לתוקף כבר משנת 1975, אינם זכאים לביצוע עבודות תמ"א 38 והם עומדים בתקנים לעמידות במקרים של רעידות אדמה. לעומת זאת, מבנים ישנים יותר אינם עומדים בתקנים הללו ולכן ברובם יש לבצע עבודות חיזוק מקיפות אשר ישפרו את עמידות המבנה במקרה של רעידת אדמה. בנוסף, רק מבנים בעלי יותר מ2 קומות, אשר עומדים על שטח של יותר מ400 מ"ר ומאוישים רוב הזמן נכאים להטבות של התכנית הזו.
מה ניתן לבצע במסגרת תמ"א 38?
במסגרת עבודות הבנייה הכלולות בתכנית תמ"א 38 הוועדה המקומית לתכנון ובניה רשאית לאשר עבודות בנייה נוספות, אשר יהפכו את עבודות התמ"א למשתלמות יותר עבור היזמים ועבור הדיירים. בין העבודות הללו ניתן לראות:
- בניה של דירות חדשות והוספת קומות נוספות לבניין. בנוסף, הרחבה של הדירות בקומה הראשונה.
- הרחבה של כל דירה קיימת עד 25 מ"ר ברוטו לכל אחת.
- הוספה של מעלית.
- בנייה של חניה.
- עיצוב מחדש של הבניין.
- תוספת מרחבים מוגנים לדירות או מקלט לבניין.
תוספות אלו הופכות את אי הנוחות הנגרמת במהלך העבודות למשתלמת ולכן דיירים רבים יסכימו לביצוע העבודה בבניין בו הם מתגוררים.